בשנים האחרונות יותר ויותר מטופלים פוגשים בהזמנה להמשיך את הטיפול שלהם באשפוז בית, ולא בבית החולים. לא מדובר בהכרח במצב בו בית החולים מבקש לעצמו מיטות ריקות עקב מחסור, וגם לא בניסיון לחסוך בכספי הציבור.
העובדה העיקרית המניעה את הרפואה לעבר שחרור מוקדם ושליחה להתאוששות ואשפוז בבית היא הסטטיסטיקות הרפואיות שמדגימות כי במצבים מסוימים, שאינם דורשים השגחה רפואית צמודה כי שיש בבית החולים, הרי שהנטייה של החולה להחלים בצורה מלאה וטובה יותר דווקא בביתו שלו, במקום מוכר וידוע, מקום בו הוא חש בטוח ומוגן, ויכול לנוח באמת ולתת לגוף שלו להתאושש מהחולי, הניתוח וכיו"ב.
אשפוז בית מאפשר החלמה בחיק המשפחה
לא רק סביבה מוכרת, אלא גם סביבה אנושית תומכת, המשפחה היא הבית עצמו, ובעוד שהרופאים המומחים הזמינים למטופל בבית החולים נותנים מענה מקצועי, הרי שמצבים רבים ומגוונים מאפשרים גמישות, ודווקא בהם התמיכה המשפחתית יכולה להיות חיונית עוד יותר.
שלא בחדר המיון, הרופאים מבצעים סבבים, ניגשים לחולים מעת לעת, ומתעדכנים על מצבם. הבדידות עלולה ליצור אי נעימות רבה, מה גם שלא תמיד יש רופא זמין באותו הרגע בו החולה חש כי משהו קורה, ומרגיש צורך בתמיכה. באשפוז ביתי המשפחה שם, דואגת, אכפתית, ומישהו תמיד בסביבה, וכל עוד המצב הרפואי מאפשר זאת, הרי שתמיכה חמה ואוהב מדרגה ראשונה היא לעיתים קרובות הנחמה והפיתרון הטוב ביותר למצב.
כולם יכולים להתאשפז בבית?
במילה אחת – לא, שכן מקרים רבים דורשים השגחה רפואית צמודה או חצי-צמודה, כלומר מעקב רפואי לאורך זמן מה בכדי לוודא ריפוי מלא והתייצבות החולה. ובכל זאת, ישנם רבים מאוד שיכולים כן ליהנות מפריווילגיה זו של האשפוז הביתי.
אנשים הסובלים מבעיות כרוניות מתמשכות ומוכרות, לא רק לרפואה, אלא מוכרות היטב להם, יכולים להתאשפז בביתם שלהם, עם השגחה מושכלת, שכן במקרה ויש צורך באשפוז בבית חולים ניתן להביאם לשם ללא הגעה למצבי חירום. בנוסף, לאנשים שעברו פרוצדורות רפואיות מסוימות מציעים אשפוז בית בהתאמה למצבם, לפרוצדורה, ולסיטואציה בבית, למשל האם יש מישהו איתם.